מרבדי פרחים בדרך

שבל ירידה לנחל

תצפית לנחל עקב

עין עקב עליון

בריכת עין עקב

הליכה בערוץ הנחל

את היום הזה התחלנו קצת מאוחר.
רק בסביבות השעה 11:00 התנענו את הרכב בשאיפה להגיע דרומה, לאזור הנגב.
בדרכנו, חלפנו על פני מרבדים ססגוניים של פרחי נוי שקישטו את צדי הדרך בין תל-אביב לבאר-שבע. עצרנו את הרכב בשולי הכביש ויצאנו לשיטוט קל בין הערוגות. אחד החקלאים בשטח הסביר לנו מעט אודות סוגי הפרחים השונים והוסיף כי הם מיועדים ליצוא.

מעבדת לעין זיק
לאחר התרשמות קצרה, המשכנו בנסיעה דרומה ובשעה 14:00 הגענו לחניית גן לאומי עבדת.
לכל הדעות, השעה היתה מאוחרת על-מנת להתחיל במסלול המתוכנן, אך מכיוון שאנו דורכים על נקודת תחילתו של המסלול ומהסיבה שמחוגי השעון ממשיכים את פעולתם החרוצה - התחלנו בהליכה. מפאת הזמן שעמד לרשותנו פסחנו על הביקור בגן לאומי עבדת ופנינו בעקבות השביל הכחול המוליך ממתחם העיר מזרחה לכיוון המדבר.

השביל, המעוטר בצמחייה מדברית נמוכה, מתפתל מעלה ומטה בשטח מבותר וחוצה מספר ערוצים קטנים. לאחר זמן-מה נגיע לירידה ארוכה ומתונה המוליכה לכיוון הקניון הנראה מרחוק. הקרקע הינה דמויית חוואר וכל פסיעה היתה מלווה בענן "פודרה" שהלבין את נעלינו.
לאחר כשעה של הליכה הגענו לעין עקב עליון שהוא אחד המעיינות הנמצאים בנחל עקב. לאחר הליכה של כמה מאות מטרים בקניון המתפתל פנינו שמאלה מהקניון בשביל כחול. חצינו רמה מישורית ולאחר מכן המשכנו ימינה בשביל שהוביל אותנו לתצפית נוף. מתחתנו מתפתל נחל זיק כששני כתמי ירק באפיקו רומזים על מיקומם של שני המעיינות הסמוכים - עין שביב ועין זיק.

עין עקב ואין זמן
מכאן סטינו לעבר השביל הירוק. שביל זה מתחיל במגמת ירידה ובהמשכו חוצה רמה מישורית נוספת עד שלבסוף הביא אותנו למצוק. הרחק מתחתנו נראה את עין עקב ונרד אליו בזהירות בשביל המוביל אליו. המעיין הגדול והמרשים כולל בריכה ומפל מים אם כי בחלק ניכר השנה זרימת המפל חלשה מאד.

בבריכה התרעננו מספר מטיילים שסימנו לנו להצטרף לשחיה בבריכה, אך במסגרת המירוץ נגד החמה שעשתה דרכה מערבה, מתוך אינטרס מובהק להגיע לפני חשיכה מוחלטת לרכב, המשכנו דרכנו במעלה נחל עקב בשביל שחור בתוך הערוץ בחזרה לעין עקב עליון. בדרך (שהלכה ונעשתה כהה יותר ויותר) חלפנו על-פני מספר בריכות בערוץ המוקפות בצמחיית קנים. עם הגיענו לעין עקב עליון פנינו ימינה (מערבה) בחזרה בשביל בו הגענו. לרוחבם של חלק מהעמקים נוכל להבחין במעין קירות בנויים. ההשערה היא כי מדובר בסכרים מהתקופות הנבטית והביזנטית או טרסות חקלאיות.

ממש עם השקיעה נכנסנו בשערי העיר הנבטית עבדת, סיימנו לגמוע את טיפות המים האחרונות שהיו באמתחתנו והתחלנו בדרכנו צפונה.