מצוק הקרנטל

מגורי נזירים בקרנטל

נוף מהקרנטל

הכניסה לסנט ג'ורג'

איקונות בסנט ג'ורג'

מבט לואדי קלט

מה בסך הכל רצינו? קצת להתבודד...לתפוס קצת שקט מכל המירוץ המטורף היומיומי אחרי השד-יודע-מה. אז החלטנו ללכת על מנזר...או יותר נכון שניים - קרנטל וסנט ג'ורג'.

מנזר קרנטל
ממש מבלי להרגיש מצאנו עצמנו "מחליקים" משטח מדינת ישראל לשטח הרשות הפלשתינית, מתמזגים להפליא בין מכוניות העיר יריחו.
בצומת תל יריחו, במרכז העיר, פנינו מערבה לכיוון ההר המאכלס בחלק ניכר ממנו את מבנה מנזר הקרנטל. המנזר השוכן בצלע ההר נראה למרחוק ובולטות במיוחד מרפסותיו התלויות על פי התהום.
לאחר נסיעה קצרה פנינו שמאלה וחנינו את רכבנו בחניה הקטנה שלמרגלות המצוק. מהחניה יוצא שביל מדרגות רחב ונוח המטפס במספר עיקולים עד לדלת הכניסה של המנזר. את הדלת פתח לנו הנזיר אכיליוס שגם ליוה אותנו במהלך ביקורנו במנזר.
שמו של מנזר הקרנטל נגזר מהמילה הלטינית "קרנטה" - שפירושה 40 וזאת מכיוון שעל-פי המסורת הנוצרית התבודד ישו במקום במשך 40 יום, במהלכם ניסה השטן לפתות אותו לזנוח את אמונתו באלוהים.
דרך מגורי הנזירים, במעבר צר, אפוף קדושה וריחות קטורת, הוביל אותנו האב אכיליוס לעבר מערה השוכנת במרכז המתחם, בה כביכול התגורר ישו. מערה זו היוותה בעצם את העילה להקמת המנזר כבר בתקופה הביזנטית - מנזר שמשך, ועד היום מושך אליו עולי רגל רבים.
.המנזר הנוכחי, שהינו יווני אורתודוכסי, נבנה בין השנים 1892-1904 בחלקו הדרומי של המנזר נמצאת כנסיה חצובה בסלע. מרשים במיוחד הוא האיקונוסטזיס - פרגוד העץ המפואר הכולל תמונות שהובאו בשנת 1907 מחצי האי הפלופונסי שביוון. למרבה הצער ובשל פגעי הזמן הולכות התמונות ונהרסות. האב אכיליוס סיפר לנו כי ראשי המנזר מחפשים מומחים לשימור על מנת לשקם את מצב האיקונוסטזיס.
מדרגות עץ מוליכות מהכנסייה לקפלה נוספת בה ניתן לראות את האבן עליה ישב ישו כשהשטן דיבר אליו וכן את טביעת כף רגלו של ישו בסלע. לפני המעבר מהכנסיה למרפסת הסמוכה, כדאי לשים לב לציור מקורי משנת 1580 המתאר את יוחנן המטביל ותלוי על קיר הסלע שממול.
מהמרפסת התלויה על-פי תהום, נשקף נוף מרהיב לכיוון מזרח - בקעת יריחו והעיר הפרושות למרגלותינו, והרי עבר הירדן באופק.
בנוסף לעיסוקיו במנזר, האב אכיליוס הינו ארכיאולוג חובב נלהב ושמח להראות לנו קנקן גדל-מימדים, אותו חשף באחד מסיוריו בסמוך למנזר, ושלדעתו הינו עתיק ביותר.
כאן סיימנו את ביקורנו במנזר הקרנטל והמשכנו לכיוון יעדנו הבא - מנזר סנט ג'ורג'.

סנט ג'ורג'
בסמוך ליציאה הדרומית של יריחו יוצא לכיוון מערב כביש צר הנמשך לאורך גדתו הדרומית של ואדי קלט, ולאחר שעובר בסמוך למחנה הפליטים עקבת-ג'בר, הוא מתפתל בסיבובים חדים עד שהוא מתחבר לבסוף לכביש ירושלים-יריחו. במהלך הנסיעה בכביש הצר נבחין בצד ימין במעין מפרץ חניה, ממנו יורד שביל סלול לכיוון ערוץ הואדי.

בסמוך לשביל ניתן לראות אמת מים שהוליכה מים מהמעיינות שבחלקו העליון של הואדי לכיוון יריחו עוד בתקופות קדומות. מוקפים בצלבים על הפסגות מסביבנו, לאחר ירידה לערוץ הואדי וטיפוס קצר לצידו השני הגענו לפתח מנזר סנט ג'ורג'.
מנזר זה שתחילתו במאה ה- 5, הינו אחד המנזרים הראשונים בארץ. מקור קדושתו - מערה הנמצאת במקום ואשר לפי המסורת הנוצרית הסתתר בה אליהו הנביא מפני המלכה איזבל. במערה זו גם בישר המלאך ליואכים שביתו חנה, תלד את מרים - אימו של ישו.
קבלת הפנים ע"י הנזירים היתה לבבית במיוחד. שתיה קרה במבחר טעמים, ספסלי מנוחה לרווחת המבקרים במקום ואפילו שירותים אפופי קדושה... בקיצור - כמו שצריך!
קירות כנסיית המנזר מכוסים באיקונות (תמונות קדושים), כלי פולחן ומתנות נוספות שהובאו למקום ע"י עולי רגל מהתקופה הביזנטית ואילך. על רצפת הכנסיה פסיפס יפה בו ניתן להבחין בין השאר בנשר עם שני ראשים - סמל עוצמתה של האימפריה הביזנטית. כאן קבור גם יוחנן מכוזיבא, שהשתייך בזמנו לנזירות מצרים והיה ממייסדי המנזר.
בחדר אחר של הכנסיה נמצאים קברו ושרידי גופתו של יוחנן הרומני (1913-1960) שבמשך תקופה ארוכה התגורר לבדו במנזר בחדר זה נמצאות גם גולגלות ועצמות נזירים. כדאי לשים לב גם לכיפת הכנסיה המעוטרת בציורי קיר יפים.
מדרגות אבן מובילות למעלה, אל גג הכנסיה, שם שוכנת המערה בה הסתתר אליהו הנביא. על המצוק שמעלינו חצובים בסלע תאי התבודדות של נזירים שחיו בגפם בכוכים קטנים.
לסיום הביקור במנזר ול"טעינת מצברים" לפני העליה חזרה לכיוון החניה, ניתן להשקיף מהמרפסת לעבר ערוץ ואדי קלט המתפתל תחתנו.

חזרנו כלעומת שבאנו, בשביל המתפתל, רק שהפעם היינו במגמת עליה. לאחר העליה חברנו אל הרכב שהעביר אותנו מעשן הקטורת והקדושה לעשן האגזוסטים העירוני...ומה בסך הכל רצינו? קצת להתבודד...