בית דגון

ליד ככר ההגנה

ככר פריז

רחבת קרית הממשלה

אל פאשה

ואדי סאליב

מי מאיתנו לא מכיר את את הצבע האפור בעיר התחתית של חיפה, המבנים המתקלפים ועגלות הבורקס?
מי מהחיפאים לא הלך פעם לעשות סידורים במס הכנסה או לקנות מהימאים עשרה קלטות בחמישה שקלים?
אם הדברים אינם נשמעים מוכרים (וגם אם כן) - הנכם מוזמנים לטיול וירטואלי בעיר התחתית של חיפה. אם נרים מעט את ראשינו ונתמקד בפרטים הקטנים תתגלה לעינינו עיר מרתקת המשלבת ארכיטקטורה של עבר ועתיד.

מאגד הישן לבית דגון
תחנתנו הראשונה שוכנת בסמוך לרחוב יפו ושימשה פעם כתחנה המרכזית הישנה של אגד. כיום נותרו סימנים בדמות סככות חלודה, מוסכים ואזור תעשיה.
מכאן המשכנו לעבר רחוב יפו. בפינת הרחוב ממוקם מנזר גרמני קאתולי - סנט בורמאוס המשמש כאכסניה נוצרית ובית ספר.
דרך אחת הסימטאות הצרות עשינו דרכנו בסמוך לגדר בית הקברות הנוצרי לעבר כיכר פלומר. מתחנות האוטובוס שלצד בית הקברות נזהה מולנו את תחנת הרכבת "חיפה מרכז" הפעילה עוד מימי השלטון הבריטי. משמאל מתנשא בניין דגון ואם נביט ימינה נראה את רחוב העצמאות השוקק חיים בשעות היום...וחיים מסוג קצת שונה - בשעות הלילה.

חצינו את הכביש וישבנו מעט בתחנת הרכבת, מעבירים את הזמן עד לשעה 10:30 על-מנת לבקר במוזיאון דגון. במוזיאון מוצגים (מאוספו של דר' ראובן הכט) הקשורים לסיפור תולדות הדגן בא"י. בין הפריטים הארכיאולוגיים ניתן לראות כלי אגירה, מטבעות, צלמיות וחפצי אמנות מתקופות שונות.
בנוסף כולל הביקור צפיה בסרטון קצר אודות תולדות דגון וכן המחשת הפעילות המתרחשת בין קירות הבטון האדירים של בניין דגון באמצעות דגמים חשמליים המופעלים במהלך הסיור המודרך. הסיור במוזיאון אורך כחצי שעה ואינו כרוך בתשלום.
כאן המקום להודות לגב' מיטל על ההדרכה העניינית והממצה וכן על הרשות לצלם מוצגים נבחרים במוזיאון.

מרחוב הבנקים לכיכר ההגנה
מבית דגון המשכנו לעבר רחוב העצמאות וחצינו את הכביש אל מעלה רחוב הבנקים. באמצע הרחוב, מצד ימין, נמצא מרכז העסקים הישן של חיפה שהוקם בשנות ה- 30 ע"י יזמים יהודים. כיום שופע האזור עסקים קטנים, בתי דפוס, חנויות סיטונאיות ומסעדות פועלים. כמו-כן ידוע המקום כיום הודות לחלפני הכספים המציעים מרכולתם לכל עובר ושב (צמוד לדולר).
בפינת רחוב הבנקים פנינו שמאלה לרחוב אלנבי שם שוכן בית הספר הקאתולי "הלב הקדוש" (Coeur Sacre). ניתן להיכנס לרחבת החצר ולהתרשם מהגינה המטופחת ומבניין האכסניה וכן אי-אפשר שלא להבחין בפסלים המרשימים של מרים הקדושה בחזית המרכזית של הבניין.

הצומת הסמוכה לבניין נקראת כיכר ההגנה. המקום שימש כמרכז העיר בשנות ה- 20 (של המאה הקודמת) וכאן גם ניצב פעם בניין העיריה - מה שהפך היום למגרש מכוניות. על קיר אחד המבנים מזרחית לצומת מקובע על הקיר תבליט אבן שחור - לוח הנצחה ללוחמי שחרור חיפה.
עברנו את הצומת לכיוון המשכו של רחוב יפו. בפינת הרחוב פנינו ימינה לרחוב נתנזון, עוברים בתוך ענן ריחות הפלאפל והסומסום ,לעבר כיכר פריז. כאן בעצם שכן ליבה המסחרי והבידורי של חיפה אי שם בתחילת המאה העשרים.
ממש במחצית הדרך לכיכר פריז, בין כבלי החשמל המשתרכים בכבדות בין מבני הרחוב, ניצב בניין מרשים - בנק אוצר החייל שבעבר שימש כסניף בנק אפ"ק. הבניין שתוכנן ע"י האדריכל אלכסנדר ברוואלד, נבנה בשנת 1930 ואם לא מתעצלים לעצור ולהרים מעט את הראש, ניתן להבחין בתבליטי המטבעות היצוקים על קירות הבניין.

כיכר פריז והכנסיות מסביבה
מספר פסיעות ספורות, ואנו בכיכר פריז שקיבלה את כינויה עם חנוכת תחנת הכרמלית שנבנתה ע"י הצרפתים.
הכיכר ממוקמת בסמוך לחומת העיר העתיקה שנבנתה ע"י דאהר אל-עמר ושרידים מעטים ממנה נראים בקרבת מקום. משני צידי הכיכר ניצבות שתי כנסיות: האחת, כנסיית אליהו הנביא (כרמליתית), צמודה לשרידי החומה והשניה, מצידו השני של הכיכר, הכנסיה המארונית.
המשכנו ללכת צפונה ברחוב נתנזון ולאחר כ- 100 מטרים, מול תחנת דלק קטנטנה, בנוי מה ששימש עד קום המדינה כמסגד המרכזי של חיפה - מסגד אל ג'רינה הפעיל גם כיום. בקרבת מקום עמד בעבר גם בניין הסראייה, שם שכנו מוסדות השלטון בתקופת דאהר אל-עמר.

מכאן עלינו במדרגות הסמוכות לבניין צים לעבר שדרות פל-ים חצינו את הכביש וביקרנו בכנסיית סנטה מריה. הכנסיה היוונית-קתולית משמשת כבית מחסה לנזקקים ובחצרה ניתן לחטוף מבט לעבר ערימת גרוטאות (מכונות כתיבה, כלי גינון עתיקים) המוצגות לראווה מול דלת הכניסה למבנה הכנסיה.

הקשתות בקרית הממשלה
כאמור, כעת העיר התחתית נמצאת בתנופת בניה היסטרית והאזור יהפוך בקרוב ל"קרית הממשלה". עדיין לפני הטקסים והחשיפות, החלטנו לאלתר נתיב ברחבת בניין הממשלה. לאורך הרחבה המרוצפת קרמיקה קבועות עשר קשתות ותחת כל אחת מהן ציור (על המרצפות) מתולדות העיר חיפה. בין היתר ניתן לראות סצנות כגון מפה של מפרץ חיפה מ- 1773, הר הכרמל בשנת 1667 ועוד ציורים יפהפיים.
המשכנו בדרכנו צפונה לעבר המסגד המרכזי בחיפה כיום - מסגד אסתיקלאל, השוכן בכיכר פייסל.
בצומת המרומזרת החדשה יחסית, ניצב בניין אבן ישן הידוע יותר כחמאם אל-פאשה/תאטרון עירוני (ואדי סליב)/מועדון הכלפתה (תלוי בגיל הקוראים). כאן התגורר בעבר מוסטפא חליל שהיה ראש עירית חיפה בסוף המאה ה- 19.

מאל-פאשה לכיכר פייסל
התפתלנו עם סמטת אל-פאשה לעבר כיפתו הירוקה של מסגד אסתיקלאל (עצמאות). בין תלי בטון ופסולת תעשייתית ניתן לצפות מעלה לעבר "ח'רת אל-יהוד", מה שהיתה בעבר השכונה היהודית של חיפה. מעל שורת המבנים העתיקים ניצב בניין הכנסיה הפרנציסקנית.
ליד המסגד ממוקמת כיכר שהוקדשה לפייסל מלך עירק ונקראת על שמו. השם הפחות ידוע של הכיכר הוא צומת חירם.
עמוד הזיכרון המקורי ניצב במרכז הצומת (מועבר מדי פעם מצד לצד לטובת עבודות פיתוח) ועליו חרותה בערבית כתובת לזכרו של פייסל.

אז זהו, ממש רגע לפני שהעיר התחתית העתיקה של חיפה הופכת לעוד שדרת מגדלי זכוכית והיי-טק, סיימנו עוד מסלול חביב וההמשך יבוא...