מבט לגמלא

מפל בזלת

מגדל בחומת העיר

בית הכנסת

שדה הדולמנים

מפל גמלא

נסענו על כביש 98, הכביש הראשי של רמת הגולן, ונסענו לעבר אתר מרשים מבחינה ארכיטקטונית שיחד עם הטבע המעטר אותו היווה עבורנו פיתוי מספק על-מנת להעביר בו את המשך יומינו. האתר המפורסם שוכן כאמור ברמת הגולן ושמו - גמלא.
כ-100 מ' דרומית למגרש החניה ערכנו תצפית על שרידי העיר גמלא. את ה"במה" הטבעית של עמדת התצפית תוחמת כתובת מספרו של יוסף בן-מתתיהו.

נחל דליות ומפל בזלת
לפני הסיור הארכיאולוגי בעיר עצמה, הלכנו על ה"מסביב" שאמור להציע לא פחות אטרקציות מהעיר גמלא עצמה. התחלנו בהליכה דרומה בבעקבות הסימון האדום הנקרא גם שביל מפלי דליות. מקץ 2 קילומטרים של הליכה נינוחה הגענו לנקודה ממנה צפינו לעבר מפל בזלת. ערוץ נחל בזלת, אליו נופל המפל, מתחבר לנחל דליות - הוא הנחל הגדול העובר מדרום לעיר גמלא. מכאן התפתלנו עם השביל במגמת ירידה ולאחר כמה מאות מטרים חצינו את ערוצו הרדוד של נחל בזלת, ועלינו מצדו השני לכיוון נחל דליות. באחד העיקולים של השביל מעל נחל בזלת נפרדנו מעט מהשביל הראשי לטובת שביל צדדי העובר על-פי הקניון. השביל, שההליכה בו מתבצעת על סף התהום, מוליך אל תוך הקניון עד למפל בזלת ולבריכה שמתחתיו. מראה מדהים, אבל קצת מסוכן. חזרנו לשביל הראשי והמשכנו בו דרומה, ולאחר תצפית (עוד אחת, מה לעשות.. יש עוד כמה כאלו!) על מפלי דליות חזרנו בשביל בו באנו לעבר חניון.

גמלא - העיר העתיקה
מהחניון יוצא שביל לכיוון מערב המוליך אל העיר העתיקה של גמלא, יורד לאוכף ואז עולה לכוון העיר עצמה. העיר, ששמה נגזר מהדמיון של ההר דמוי הגמל עליו היא ממוקמת, היתה עיר יהודית ראשית בגולן בתקופת הבית השני. בעקבות המרד הגדול (שנת 66 לספירה) הטילו הרומאים מצור על העיר, פרצו את חומתה והרגו את תושביה, כפי שמספר בפירוט יוסף בן-מתתיהו. מיקום העיר נשכח במרוצת הזמן, ורק בעקבות מלחמת ששת הימים נערך סקר אתרים בגולן (1968) בו הצביע יצחקי גל על מיקומה של העיר. את החפירות במקום, שהחלו בשנת 1976, ניהל הארכאולוג שמריה גוטמן.
במהלך הסיור בעיר ביקרנו בין שרידי בית הכנסת המפואר, בו השתמרה עדיין ערימת אבני קלע רומאיות ובמקוה הטהרה הסמוך אליו, וכן בחומה ובמגדליה. לאחר הסיור בין עתיקות העיר עלינו על גב הרכס עד פסגתו. מכאן נשקף נוף נפלא לכל הכוונים - ערוץ נחל דליות בדרום, הכנרת במערב וערוץ נחל גמלא מצפון. כאן היתה בנויה העיר העליונה של גמלא, שבתיה נחרבו על ידי הרומאים והתמוטטו לכיוון הרחובות המקיפים אותה.

דולמנים, נשרים ועוד מפל
לאחר הסיור בעיר חזרנו שוב לחניון. מכאן יצאנו הפעם לכיוון צפון, בשביל מסומן אדום הנקרא שביל הנשרים. לאחר כ-500 מטרים הגענו לשדה הדולמנים. הדולמנים הם קברים עתיקים מתקופת הברונזה התיכונה (לפני כ-4000 שנה), הבנויים משתי אבני בסיס ואבן מאוזנת מעליהם היוצרים מעין שולחן אבן העשוי סלעי ענק. בחפירות שנערכו באזור חלק מהדולמנים התגלו כלי חרס וחפצי מתכת, שהושארו כמנחה לנקברים בדולמן.
לאחר כ-500 מטרים נוספים הגענו אל ערוצו של נחל גמלא, כאן הבחנו במפלון קטן. חצינו את הנחל על גבי גשרון עץ, פנינו שמאלה והמשכנו כ-200 מטרים נוספים לעבר מרפסת תצפית (זאת האחרונה להפעם...), ממנה נראה בכל הדרו מפל גמלא - הגבוה במפלי הארץ (51 מטרים). מהתצפית זכינו לראות כמה נשרים המקננים באיזור.

דיר-קרוח
לאחר מנוחה קלה מול המפל המרהיב חזרנו (כמעט סופית) לחניון, אולם לפני שחתמנו את טיולנו להיום ניגשנו לסיור קצר בין שרידי דיר-קרוח, כפר עתיק הנמצא בסמוך למגרש החניה מכיוון מערב. אלו הם שרידיו של כפר בנוי אבני בזלת מהתקופה הביזנטית, בו ניתן לראות שרידי כנסיה ובית בד ולהתרשם מהבניה היפה שכללה קשתות וקורות אבן לקירוי. עד מלחמת ששת הימים (1967) התגוררו כאן כפריים סוריים ובמהלכה ברחו.

מכאן, ללא כל תצפית נוספת, חזרנו (סופית) לחניון ומכאן - הביתה!