בניין ה"קישלה"

המתחם האשורי

כנסיית המשיח

המוזיאון הארמני

הפטריארכיה

שורת המקהלה

העיר העתיקה של ירושלים מחולקת לארבעה רובעים: היהודי, הנוצרי, המוסלמי והארמני - שבו ביקרנו בסיורנו זה.
את "הכרזת" הרובע היווה למעשה מנזר ארמני שהוקם במאה ה-13. סביב המנזר נבנו בתי מגורים וכך התפתחו חיי הקהילה הארמנית במקום.

רחוב הפטריארכיה הארמנית והכנסיה הסורית
נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער יפו, ומייד פנינו ימינה עם הכביש. חלפנו על-פני מגדל דוד, וממש אחריו ניצבת תחנת משטרה. בניין המשטרה הוא למעשה ה"קישלה", שנבנה ב-1837 בפקודת הפחה הטורקי, ושימש כמשטרה ובית סוהר בתקופות העותמנית והבריטית.
מייד אחרי ה"קישלה" התחלנו לפסוע במתחם הרובע הארמני, אליו הגענו דרך רחוב הפטריארכיה הארמנית. מייד בהמשך נוכל לראות את בניין הפטריארכיה, שהיא המוסד העליון של הארמנים בארץ ישראל מבחינה דתית ורוחנית.

מרחוב הפטריארכיה הארמנית פנינו שמאלה וירדנו ברחוב אררט עד שהגענו לכנסיה הסורית-אשורית. העדה הסורית-אורתודוכסית בארץ מונה כמה עשרות אנשים בלבד. הכנסיה והמנזר נבנו במאה ה-12 על יסודותיה של כנסיה ביזנטית. המקום בדרך-כלל נעול, אך לאחר החלפת מילה עם אחד התושבים נקראה למקום שומרת הכנסיה הישישה, והביאה עימה מפתח גדול לדלת הכניסה, שהיא הדלת המקורית מהמאה ה-12.
לאחר הליכה קצרה ברחוב אררט פנינו לרחוב סנט מארק. המבנה המשמש כיום כאכסניית נוער לותראנית היה בעבר ביתו של הגנרל הבריטי צ'רלס ווטסון, שהיה אחד מפעילי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF).

תצפית אל העיר העתיקה וכנסיית המשיח
התפתלנו עם הסימטאות העתיקות קצת מזרחה לכיוון הרובע היהודי, וצפינו מהגג לעבר שאר חלקי העיר העתיקה.
לאחר התצפית פנינו צפונה עד להתחברות עם רחוב השלשלת. פנינו בהסתעפות הראשונה שמאלה והמשכנו עד למרגלותיו של מגדל דוד. ממש לפני הכניסה החוזרת לרובע הארמני ניצבת משמאלנו כנסיית המשיח. הכנסייה הינה כיום כנסיה אנגליקנית, והיא היתה הכנסיה הפרוטסטנטית הראשונה בא"י והיחידה בכל רחבי האימפריה העותמנית. הכנסיה והמבנים הסמוכים לה נבנו בשנים 1841-1849. בניין הכנסיה מרשים ומובחן כאן סגנון הבניה הויקטוריאני, שבא לביטוי בחלונות בעלי הקשתות הגותיות והסיתות החלק. לכנסייה צורת צלב, ויש בה עיטורי מגן דוד וכתובות בעברית, שכן בעבר התנהלה בה פעילות מיסיונרית רבה שמטרתה היתה לשכנע יהודים להמיר את דתם.

המוזיאון הארמני וכנסיות נוספות
לאחר הביקור בכנסיה יצאנו שוב אל רחוב הפטריארכיה הארמנית, חלפנו על-פני כנסיית סנט ג'יימס וכ-50 מטרים אחריה פנינו שמאלה אל המוזיאון הארמני. הכניסה למוזיאון בתשלום ובין המוצגים: ממצאים ארכיאולוגיים מירושלים, חפצים ממנזרים וכנסיות ארמניות ומכשירי דפוס וצילום ישנים מבית הדפוס הארמני, שהיה הראשון בירושלים. חלק נוסף במוזיאון מוקדש לשואת הארמנים מידי הטורקים (1915).
עם היציאה מהמוזיאון פנינו ימינה והמשכנו עד שהגענו לאתר הבא - כנסיית חנן הכהן, שנבנתה במאה ה-13 על שרידי כנסייה ביזנטית. לפי המסורת כאן היה ביתו של חנן, חותנו של הכהן הגדול קייפא, ולכאן הובא ישו אחרי שנתפס ע"י הרומאים.
חזרנו לרחוב הפטריארכיה הארמנית ופנינו ימינה. לאחר כמה עשרות מטרים פנינו ימינה על-מנת לבקר בכנסיית סנט ג'יימס. זו הכנסיה המרכזית של הארמנים בארץ ישראל והיא נבנתה במאה ה-11 על שרידי כנסייה ביזנטית. הכנסיה גדולה ומפוארת והיא פתוחה לביקור כל יום למשך שלושים דקות בלבד. בימי שישי מתקיימת מיסה ונפלה לזכותנו הזכות להנות מהאזנה למזמורים ארמניים.

שוב חזרנו לרחוב המהווה את המוטיב המרכזי בסיורנו זה - הלא הוא רחוב הפטריארכיה הארמנית, משם עשינו דרכנו למוכר הבייגלה הקרוב וכמובן שלא ויתרנו על הזעתר העטוף בעיתון היום. משם המשכנו לעבר הרכב שהפך תוך שניות ספורות לכלי קיבול של גרגרי סומסום שצנחו היישר מהבייגלה לאחר הביס הראשון.