קניון נחל דרגה

שפך נחל דרגה

מערת מורבעאת

צליחת הגב

הליכה בנחל דרגה

יציאה מנחל תקוע

אי-שם, בסוף חודש ינואר, נפגשנו שוב בקופסת הפח (ידועה יותר בשם "מכונית") כשבידינו מבחר מפות שבילי סימון ומה שנותר הוא רק להחליט לאן.
ללא היסוס הצבענו על המפה עם הכתם הכחול המאורך (ידוע יותר בשם "ים המלח"). מכיוון שהרכב שברשותנו אינו אוטומטי, נאלצנו לשלב להילוך ראשון ו... יצאנו לדרך!
מכביש ים המלח פנינו לכיוון מצוקי דרגות.

תצפית לעבר נחל דרגה
לאחר כ-3 ק"מ של עליה תלולה בכביש המתפתל, פנינו שמאלה בדרך עפר ונסענו לעבר התצפית על הקניון המרשים של נחל דרגה. מעמדת התצפית ניתן לעקוב אחר מהלכו של ערוץ הנחל עד לנקודה בה הוא נשפך לים המלח.
את התיאור הנ"ל השארנו בגדר תצפית בלבד, ומכאן חזרנו לכביש ים המלח, חלפנו על פני המרכז המדברי של מצוקי דרגות והמשכנו עוד כ-1.5 ק"מ מזרחה על דרך עפר עד החניה אותה קבענו בסמוך לשילוט הטיולים הנמצא במקום.

מערות מורבעאת
איתרנו את השביל המסומן בסימון שחור, שהוליך אותנו לעבר ערוצו של נחל דרגה. עם תום כמה מאות מטרים עולה השביל על-גבי צידו הצפוני של הערוץ אל עבר מערות מורבעאת. השביל מגיע אל מתחת למערות, וכאן יש להיעזר ביתדות ברזל הנעוצות בסלע על מנת להגיע אל פיתחן.
המערות נקראות מערות מורבעאת על שם הפתח המרובע שלהן והן התפרסמו בשנת 1952, כאשר בדואים מצאו כאן כלים ומגילות מתקופת מרד בר-כוכבא (132- 135 לספירה). מסתמן כי למערות אלה ברחו חלק מהלוחמים עם משפחותיהם בתקופת המרד, אולם הרומאים, בעקביות והעקשנות האופיינים להם, השיגו אותם גם כאן. כמו במערות אחרות במדבר יהודה בהן הסתתרו מורדים, הטילו עליהם הרומאים מצור עד שהרגו או שבו את כולם.

ממשיכים לתקוע
לאחר הביקור במערות חזרנו אל השביל השחור וירדנו בו לערוץ נחל דרגה.
עד מהרה נגיע להסתעפות: ניתן לפנות שמאלה לתוך קניון נחל דרגה או ימינה בשביל בסימון אדום להמשך נחל דרגה; בחרנו בשביל המסומן בשחור לעבר קניון נחל תקוע.
הקניון שהתגלה לעינינו פשוט יפהפה, ועד מהרה הופך צר עד שהקירות משני צידיו כמעט נוגעים אחד בשני ומשווים לשמיים מראה מדהים דמוי פס כחול צר מאד. "עוד מאמץ קטן" - ולפתע התגלה גב מים עמוק מאד שלאחר סריקה היקפית הגענו למסקנה הנחרצת שאת הגב הזה לא נעבור יבשים. אכן, הסקת המסקנות קיבלה "אור ירוק" ובלית ברירה פשטנו את בגדינו וזינקנו לתוך המים העמוקים והקרים על מנת לשחות לצד השני. הצד השני נראה מקום מוצלח למנוחה וליבוש. מכאן המשכנו בדרכנו במעלה נחל תקוע. בהמשך נתקלנו בעוד גבי מים, כשאת חלקם עקפנו תוך טיפוס על סלעים ואת החלק האחר צלחנו במים רדודים יחסית.

רואים את הסוף
לאחר כמה מאות מטרים מסתיים תוואי הקניון והערוץ מתרחב. הלכנו בערוץ הנחל קצת למעלה מקילומטר עד שהגענו שווב לצומת שבילי עפר. מכאן ניתן להמשיך ללכת (מספר קילומטרים לא מבוטל) בשביל השחור מזרחה עד ההרודיון. ויתרנו על הרעיון ובחרנו בדרך העפר ימינה (צפונה), בה צעדנו קצת למעלה מ-3 ק"מ, עד שפגשנו ברכבנו שדאג להחזיר אותנו הביתה.