בארמון הישאם

פסיפס בארמון

בית הכנסת ביריחו

המגדל בתל יריחו

מעיין אלישע

ארכילאיס

יריחו הינה אחת הערים המעניינות והמרתקות, שופעת אתרים ארכיאולוגיים רבים, מנזרים ואתרי תיירות. אלמלא המצב הבטחוני המעורער בארצנו - היינו ממליצים לכם לעזוב הכל ולנסוע מייד... אך חרף אותו מצב (המוזכר בשורה הקודמת) ניאלץ להסתפק בקריאת הטקסט בלבד...

ארמון הישאם
נסענו דרומה בכביש הבקעה לעבר העיר יריחו. לאחר שעברנו את המחסום החוצץ בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית שבכניסה הצפונית נכנסנו לשטח העיר. חלפנו על מבנה (כנראה בית מלון) גדול שהקמתו הסתיימה, לאור העליה הצפויה במספר התיירים שיגיעו לעיר (ואם לא לאתרים הארכיאולוגיים אז כמובן - לקזינו!).

האתר הראשון בו ביקרנו הוא ארמון הישאם, שהיה בעבר גן לאומי וכיום הינו אתר תיירות בניהולה של הרשות הפלסטינית. ארמון הישאם, הידוע גם בשמו הערבי ח'רבת אל-מפג'ר, נבנה במאה ה-8 ע"י הח'ליף האומאי הישאם ושימש לו ככל הנראה כארמון חורף. הארמון נחרב ברעידת אדמה בשנת 749 לסה"נ, אולם מהשרידים המרשימים שנשתמרו ניתן להבין כי היה מפואר ביותר. נכנסנו לארמון דרך השער המפואר, היישר לרחבה מרוצפת שסביבה נמצאים חדרי המגורים. במרכז הרחבה נמצא המונומנט המפואר והמפורסם בארמון כולו - תבליט אבן מרשים שהיה בעבר חלק מהארמון. מכיוון שיריחו נמצאת באזור צחיח, ניתנה תשומת לב מיוחדת למערכת תעלות ואמות מים שהזרימו לארמון מים מהמעיינות הסמוכים. בצידה הצפוני של הרחבה ניתן להבחין במסגד ששימש את תושבי הארמון. חדר אחר הצמוד לרחבה הינו חדר תת-קרקעי שרצפתו מכוסה בפסיפס, ואשר שימש ככל הנראה כמקום קריר בימי הקיץ.
מכאן המשכנו לבית המרחץ המפואר של הארמון, ממנו השתמרו בעיקר אומנות אדירות ועיטורים נוספים. בחלק מהחדרים יש פסיפסים, שהמרשים והמפורסם מביניהם מתאר אריה טורף איילה על רקע מוטיבים מעולם הצומח. בדרכנו החוצה מהארמון חלפנו על פני שרידי הבריכה ששולבו בה עיטורים ארכיטקטוניים מדהימים.

בדרך, אל תל יריחו
האתר הבא שנקרה בדרכנו הוא בית הכנסת "שלום על ישראל", שבסמוך לכניסה אליו חונים בצוותא הסיורים הצבאיים המשותפים - הישראלי והפלסטיני. בית הכנסת נבנה במאות השביעית והשמינית לספירה והוא מפורסם במיוחד בשל רצפת הפסיפס הנמצאת בו, עליה רוצפה בפסיפס הכתובת "שלום על ישראל" באותיות עבריות.

המשכנו לאתר הבא - תל יריחו (תל אל-סולטן), בו התגלו שרידיה של אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. זהו אחד התלים המפורסמים בעולם והתגלו בו שכבותיהן של עשרות תקופות שונות. השרידים המפורסמים ביותר הם מהתקופה הניאוליתית (כ-8000 שנה לפנה"ס) ובהם מגדל ושרידי חומות. מראש התל יש תצפית נפלאה לכל הכיוונים: מצפון - מחנות הפליטים עין סולטן ונועיימה, ממערב - המצוק ועליו מנזר הקרנטל, מדרום ומזרח - העיר יריחו עצמה המהווה כתם חי וירוק בלב המדבר המקיף אותה.

לאחר הסיור בתל חצינו את הכביש וממש מול הכניסה לאתר התל נובע מעיין אלישע, שנקרא כך מכיוון שלפי המסורת הגיע לכאן הנביא אלישע, שפך למימי המעיין צלוחית מלח, ומאז התווספו למים סגולות ריפוי. היום משתמשים תושבי האזור במים לצרכיהם.

בית הכנסת העתיק בנערן
חברנו לרכבנו ונסענו בכביש המוביל מהתל מערבה, לכיוון רמאללה, כשיעדינו הבאים היו מעיינות דויוק ונועיימה ובית הכנסת העתיק של נערן הסמוך אליהם.
לאחר נסיעה של כ-3 ק"מ סטינו מהכביש שמאלה וחנינו בחניה הסמוכה. נכנסנו לאתר שהיה שוקק משפחות מקומיות שהשתכשכו במימי הבריכות החצובות במקום. אחד המלצרים מבית הקפה הצמוד לחניה נתן לנו את המפתח למתחם בית הכנסת, ומשם הלכנו לאורך אמת המים הזורמת לכיוון מזרח.
פילסנו דרכנו, מוקפים בצמחיה טרופית סבוכה ודילגנו מעל תעלות המובילות מים מהמעיינות אל בריכות הרחצה. משמאלנו ערוץ ואדי ומעברו השני אפשר לראות את מה שנקרא "הכפר האפריקאי", שכן רוב תושביו הם צאצאים של כהי עור שהגיעו לכאן מסודן בתקופה העותמנית.
בבית הכנסת בנערן היתה בעבר רצפת פסיפס מפוארת, שכיום נשתמרו רק שרידים מעטים ממנה ומהמבנה בכללותו.

ולסיום: זכאוס, הורדוס וארכילאוס
חצינו בנסיעה איטית את העיר יריחו והתעכבנו ליד מספר אתרים מעניינים: עץ גדול השוכן באחד הצמתים, שלפי האמונה הנוצרית צפה ממנו זכאוס בבואו של ישו לעיר; ממול הבחנו בכנסיה היוונית-אורתודוכסית והמסגד הגדול של העיר.
מייד לפני ערוץ ואדי קלט פנינו ימינה (מערבה) ונסענו כ-2 ק"מ בכבישים צדדיים במקביל לערוץ לעבר אזור ארמונות החורף של בית חשמונאי והורדוס. במקום ניכרים שרידי ארמונות ובתים מפוארים מהתקופה הנדונה, שהוקפו בעבר בגנים שהושקו ממעיינות האזור.

לאחר ארוחת צהריים ביריחו התחלנו למעשה בדרכנו חזרה צפונה. לאחר קילומטרים אחדים, צפונית לעיר, עצרנו לימין הדרך, כדי לבקר באתר ארכיאולוגי נוסף הניצב ממש בשולי הכביש הראשי - ארכלאיס. המקום נקרא על שמו של ארכילאוס, בנו של הורדוס. בניגוד לאביו, ארכילאוס לא היה שליט מוצלח כל-כך ומספר שנים לאחר עלותו לשלטון הודח ע"י הרומאים. במקומו מונה נציב רומאי, ובזאת החלה בעצם תקופת הנציבים. החפירות במקום עדיין בעיצומן וניתן להתרשם משרידי המבנים והקירות שנתגלו עד כה.

מכאן, בלי הרבה עיכובים - הביתה!