פתח נחל אורן

נקיק בין סלעים

הליכה בשביל

צניר ברכס

רכס כרמיה

בערוץ נחל אורן

בחודשי הקיץ קשה מאד למצוא בארצנו חלקות חורש, השומרות על מראן הירוק במשך כל ימות השנה.

אל רכס כרמיה
אחד המקומות היוצאים דופן בעניין זה הוא הר הכרמל, ובו בחרנו כיעד מועדף לפתוח את חודש אוגוסט המהווה את שיאו של הקיץ. הכרמל רווי מסלולים מרתקים, כך שהבחירה לא היתה קלה אך לבסוף החלטנו: נטייל על אחד הרכסים היורדים מההר מערבה, למישור החוף.
מכביש חיפה-תל אביב הישן, פנינו לכביש העולה לכיוון קיבוץ בית-אורן, ומיד לאחר כחצי ק"מ חנינו בחניון הרחב שבשולי הכביש. מחלקו המזרחי של החניון יוצאים מספר שבילי הליכה המסומנים בצבעים שונים. בחרנו בשביל המסומן ירוק והלכנו בעקבותיו לכיוון רכס כרמיה.

תן לו בעליה
כ"חימום", התחלנו את ההליכה בטיפוס מפרך על תוואי השביל המתפתל בתלילות אל גב הרכס. חורש ים-תיכוני עבות מסוכך על השביל ומדי פעם זכינו לליטוף הקוצים שהותירו אותותיהם על חלקי הגוף השונים. העליה כאמור תלולה ולא ממש קלה, אולם כשמגיעים לפסגת הרכס התגלה לעינינו נוף יפהפה לכיוון מערב: מתחתינו עובר נחל בוסתן, המפריד בין הרכס עליו אנו נמצאים ובין הרכס שבו מתחפרת מערת אצבע; במערב - הים התיכון ומעברו השני של הכביש ניתן לראות את מערות האדם הקדמון, הנמצאות בחלקו התחתון של נחל אורן.

צנירים בסלע
בהמשך השביל עבר דרך נקיק אבן יפה וצמחיה סבוכה והוביל אותנו אל גב הרכס, שם הלכנו ביער (או שמא יש לומר חורשה גדולה..) עצי אורן. תוך זמן קצר הופך השביל הירוק לדרך עפר המובילה מזרחה בעליה מתונה וקלה.
לאחר כמה מאות מטרים חוזרת דרך העפר להיות שביל צר. מתחתינו לכוון צפון מתפתל הכביש המוביל ממישור החוף דרך בית אורן לכרמל, ומעברו השני נראה נחל אורן ובו שורה של "צנירים" - תופעה גיאולוגית המשווה לסלע מראה של צינור. עד מהרה הבחנו שהשביל עליו אנו פוסעים מתעתד להוביל אותנו לצנירים, שנראו לנו כמקום מצויין למנוחת אוכל ושתיה.

חוזרים בדרך קצת אחרת
לאחר המנוחה המשכנו בהליכתנו על השביל המעוטר בעצים וצנירים, חלפנו על פני מערת שיח והלכנו בצל חורשות עצי האורן כשפנינו מועדות לחניון רקית. כאן הסתובבנו וחזרנו על עקבותינו כלפי מטה, על אותו שביל ירוק בו הגענו.
על-מנת לגוון מעט את הדרך חזרה, בחרנו בשלב מסוים של הדרך בהסתעפות ימינה והמשכנו בעקבות הסימון האדום דרך צמחיה סבוכה לכיוון נחל אורן. בהמשך חוצה השביל את כביש בית אורן וממשיך מצידו השני (עדיין בסימון אדום).
הליכה קצרה (יחסית למה שכבר עברנו היום) במורד נחל אורן עוד קצת פחות משני קילומטרים, והשביל האדום יוביל אותנו עד לרכבנו שבחניון.
בשלב זה חשבנו רק על טיפות המים החמות שנשארו באמתחתנו וגמאנו אותן תוך שניות ספורות מבלי לחשוב פעמיים.