הירידה לעבר הנחל

נחל תבור

הנחל וגדותיו

חוצים את הנחל

תצפית לקניון הבזלת

חאן אל-תוג'ר

צבעים, מים, אביב, פריחה ססגונית - אלו הם המצרכים העיקריים הדרושים להמתקת עוד סופשבוע שיגרתי.
ותתפלאו - המצרכים הנ"ל לא עולים ביוקר, פשוט התנענו את הרכב ויצאנו לכיוון הר תבור והם כבר מצאו אותנו.

סימפוניה של צבעים
בשעה 10 בבוקר החנינו את הרכב בקיבוץ גזית, הנמצא בקרבת הר תבור. יצאנו מאזור הרפתות והתחלנו בהליכה מזרחה על דרך עפר עד שחברנו לשביל מסומן כחול, המתפתל במגמת ירידה וממנו כבר ניתן להבחין באפיקו של נחל תבור. מסביב, כיתרו אותנו הגבעות שהיו מרופדות בצמחיה ססגונית ומטריפה - בקיצור, סימפוניה של צבעים וריחות.
השביל הולך ונהיה צר ותוך רגעים ספורים נטמענו בין מרבדי הפרחים והעשב.
לאחר הליכה של כ- 2 ק"מ חוצה השביל דרך ג'יפים בסימון אדום וממשיך צפונה. משלב זה ואילך המשכנו בהליכה לאורך גדתו של נחל תבור. הצמחייה כאן מוכרת מנחלים אחרים בארץ - הרדוף, קנים ושאר צמחי מים אופיינים לאזור.

סימפוניה של צעקות
ממש לפני הכניסה ל"קניון הבזלת" של נחל תבור, ערכנו ארוחת בוקר צנועה ומאולתרת תחת צילו של עץ אלון ענק. בנקודה זו היינו צריכים לתאר בכמה מילים על פכפוך המים, ציוץ הציפורים והאוירה הפסטורלית שאפפה את המקום; הבעיה היחידה היתה שביום אביבי יפה זה לא היינו המטיילים היחידים באזור. הנחל נאלץ לאכלס בקרבו שבט צופים, שגבר בצעקותיו על רחשיו השלוים של הנחל.

קניון הבזלת
לפני הכניסה לקניון הבזלת השתלבו בנחל מספר מפלונים, וצבע הקרקע השתנה לחום-בורדו.
הסלעים בקניון היו אכן סלעי בזלת, שהגיעו לכאן מן הסתם בעקבות תהליכים גיאולוגיים כאלה או אחרים. בשלב מסוים היה צורך לחצות את הנחל לעברו השני, ולשם כך אלתרנו גשר באמצעות גזע עץ מכובד שנקרה בדרכנו.
מיד לאחר הצליחה החל השביל לטפס בתלילות החוצה מן האפיק, לכיוון קיבוץ גזית. בעת העליה הסתובבנו מעט וערכנו תצפית על קניון הבזלת; אט-אט נחשף לעינינו מערב הר התבור במלוא הדרו.
מכאן קשה היה לעקוב אחר הסימון הכחול, ואנו התקדמנו לאורך דרכי העפר בכוון כללי עד שהגענו לשלט המסמן את תחילת המסלול, בחניון הנמצא ממש מצפון לקיבוץ גזית. מכאן, הליכה קצרה על הכביש והגענו אל הרכב בסביבות השעה 13:00.

חאן אל תוג'ר
בדרך חזרה עצרנו בחאן אל תוג'ר, או בשמו המעוברת "חנות תוגרים". החאן נמצא בצומת מול כביש הגישה למושב בית קשת, מצידו המזרחי של הכביש.
לאחר פילוס דרך בצמחיה הסבוכה המקיפה את החאן, הגענו לשער. כפי שכתוב בשלט שליד השער, החאן שימש את שיירות הסוחרים שנעו בימי הביניים בין דמשק לקהיר. החאן נבנה במהלך המאה ה- 15, הורחב ב- 1581 והיה בשימוש עד לשנת 1902. האתר נחפר בין השנים 1983 - 1984.
מבנה החאן מבוצר כלפי חוץ כשבין חומותיו חצר גדולה ששימשה למגורי בעלי החיים של השיירות. בצמוד לחומותיו בנויים חדרים, בהם לנו הסוחרים והמלווים של השיירות. בצידו השני של הכביש ניתן להבחין בשרידי מבנה נוסף על הגבעה. זהו קלעת אל-חאן - היא המצודה ששימשה להגנתו של החאן.

ממש בצומת ניתן לראות עץ ענק מסוג אלון התבור, שריד אחרון ליערות שכיסו בעבר את כל האיזור, וכן נקודת ציון אחרונה שחתמה את טיולנו היום.