הר ארדון

גבעת חרוט

מעפילים לפסגה

מפסגת הארדון

הירידה מהארדון

עין גבס

לאחר נסיעה של כ- 10 ק"מ על הכביש הראשי של מכתש רמון, רואים שלט כתום המפנה לכיוון רמת סהרונים. יש לסטות לדרך זו ובשלב מסויים, קצת אחרי חניון בארות פונה הדרך ימינה ואז מתפצלת שוב ימינה לעין סהרונים וישר, קדימה - לחניון רמת סהרונים. נמשיך ישר ונחנה בחניון זה.

חם על הירח
הרוח החמסינית המתישה קידמה את פנינו וכך, מוקפים בנופי המכתש המטריפים, התחלנו לפסוע לכיוון צפון, שם מתנשא יעדנו (הבולט ביותר בשטח) - הר הארדון.
הלכנו בתוואי השביל המסומן העובר למרגלות גבעת חרוט והמשכנו בו צפונה לכיוון הארדון. פני השטח מסביבנו מדהימים בתצורותיהם השונות ובצבעיהם המיוחדים, ולא נגזים אם נדמה את המסלול להליכה על הירח. לאט-לאט מתקרב אלינו קירו הצפוני של מכתש רמון, שחלק ממנו מהווה בעצם הר ארדון עצמו.

הארדון מתנשא לגובה רב (כ- 700 מטר מעל פני הים) ובצידו הדרומי, הפונה אלינו, ניתן להבחין בשביל תלול מאד המטפס אל הפסגה. בעבר טיפסנו בשביל זה, אולם היום הוא ישמש אותנו לירידה.

במגמת עליה
כמה מאות מטרים לפני ההתקרבות להר סטינו מהשביל המסומן שמאלה (מערבה), והתחלנו לנוע למרגלות הארדון בצידו הדרומי על-מנת להגיע לשביל הנוח והמתון יותר המטפס על הארדון מכיוון מערב. הדרך היתה קשה, שכן השטח מבותר מאד ואנו נאלצנו לחצות ערוצים רבים שנקרו בדרכנו, תוך ירידה וטיפוס לסירוגין.
לבסוף הגענו אל הרחבה ממנה מתחיל לטפס השביל. העליה ארוכה ותלולה, ולאחר שחצינו מספר אוכפים הגענו לרמה מישורית המהווה למעשה את פסגת ההר. השביל מוביל לאורך שפתו הדרומית של המצוק ומכאן - המשך הליכה מזרחה לאורך שפת המצוק.

הדרך למטה
המסלול עשיר בפינות תצפית מופלאות ומה שנשאר לעשות במצב זה - פשוט להתיישב באחת הפינות, להתבונן בנוף הפרוש תחתנו המשקיף לעבר המכתש על שלל תצורותיו וגווניו, ולחוש בשלווה התהומית (תרתי משמע) האופפת את המקום.

בהמשך המסלול, פונה השביל ימינה ומתחילה הירידה.
בחלקה הראשון של הירידה נעים בשביל ממש על שפת המצוק עד שהשביל פונה בחדות שמאלה ומתפתל כלפי מטה בתלילות רבה מאד עד לתחתית ההר.

מכאן חזרנו על השביל בו התחלנו את המסלול ונפגוש בשנית את מרגלות גבעת חרוט בדרכנו לכיוון חניון רמת סהרונים.