האתר בהר גריזים

כנסיית באר יעקב

ברחוב השומרוני

הקסבה של שכם

עמודים בסבסטיה

תיאטרון בסבסטיה

שבת בבוקר.
במהדורת החדשות של השעה 10:00 בוקע מהרמקולים ברכב קולו הרדיופוני של גבי ינון המבשר על הלך הרוחות ביום שלאחר חתימת הסכמי וואי פלנטיישן.
אמנם הבשורות אינן מעודדות דיין (בלשון המעטה), אך בצידי
הכביש ניצבים בתיו של הכפר בידיא, אותו אנו חוצים בדרכנו לעבר
הר גריזים.

בדרך להר גריזים
עצרנו בהר ברכה (ליד הישוב היהודי הנושא את שם ההר) משם ערכנו סריקה היקפית בה זיהינו את מחנה הפליטים בלטה, מבואות העיר שכם, ממש מולנו - אלון מורא וכן את קצהו של הר עיבל והר גריזים אליו מועדות פנינו.
מכאן המשכנו בנסיעה קצרה דרך הישוב השומרוני הקטן שעל פסגת הר גריזים וחנינו לצד האתר הארכיאולוגי. זיהינו את השילוט במקום הכתוב בשתי שפות - עברית ושומרונית, ובעקבותיו התחלנו את סיורנו באתר.

האתר כולל מתחמי מגורים מלבניים וניתן אף לזהות בין השרידים גם מתקנים תעשייתיים דוגמת בתי בד. לפי עדויות הסטוריות וארכיאולוגיות משערים כי ההתיישבות הראשונה באתר היתה כ- 300 שנים לפני הספירה הנוצרית. במרכז האתר, על פסגת ההר, ממוקמת כנסיית מריה תיאוטוקוס שנבנתה ע"י הקיסר זנון בסוף המאה ה- 5 לסה"נ. מתחם הכנסייה הינו רחב מימדים והוא מבוצר בחומה. מתחם הכנסייה סגור למבקרים ולכן הסתפקנו בצפיה לעברו ממרפסת עץ הניצבת לצידו. מכאן עשינו דרכנו לשכונת השומרונים, לא לפני שנעתרנו להזמנתו של שומר האתר להצטרף אליו ללגימת קפה שחור בבוטקה שליד האתר.

היום השביעי בשומרון
שבת בשכונת השומרונים בהר גריזים. הרחוב הראשי שקט. אין תנועת מכוניות. כל הגברים, צעירים ומבוגרים כאחד, עוטים לגופם גלימה לבנה חגיגית ונוהרים לכיוון בית הכנסת. אחד הצעירים סימן בידו לעברנו וקרא לנו להשתתף בתפילת המנחה. ישובים מזרחית על השטיח המרופט הפרוש על רצפת בית הכנסת, האזנו לפיוטיו של כהן העדה ואף פתחנו בשיחת חולין עם אחד המתפללים. ספרי הקודש בבית הכנסת כתובים בשומרונית, והתפילה נערכת אף היא בשפה זו.

מכאן חצינו את הכביש הצר ובסמוך לחצר אחד הבתים, על תל מלאכותי הממוקם על השלוחה הצפונית של הר גריזים, ניצבים שרידיו של מקדש זאוס. בהסתמך על ממצאים (ארכיטקטורה, מטבעות) שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות מתוארך המקדש לתקופה שבין המאה ה- 2 למאה ה- 4 לספירת הנוצרים. מגובה התל ערכנו תצפית נוספת לעבר הר עיבל.

גולשים לשכם
בתחילת היום לא העלינו על הדעת ביקור בתוך העיר שכם עצמה אך בעודנו יוצאים מהישוב השומרוני בהר גריזים נפלה ההחלטה: היעד הבא - כנסיית באר-יעקב בשכם.

נסיעה במורד כביש מפותל ומשובש הובילה אותנו אל מבואות העיר שכם. העיר כולה נפרשה לרגלנו בבקעה שבין הר גריזים והר עיבל, ותוך דקות ספורות זיהינו לימיננו את הקסבה הצפופה. עוד רגע עובר ואנו מצטרפים לפקק מכוניות שלא היה מבייש אפילו את נתיבי איילון. מסביבנו מרכז העיר שוקק חיים - סוחרים, אנשים צצים מכל עבר ואפילו מוכר המשקאות לבוש בססגוניות ששבתה את מבטינו.

המשכנו בנסיעה לאורך הכביש הראשי בתחומה של מה שהיתה ניאפוליס הרומית (אגב, השם הערבי של העיר - נבלוס - הוא למעשה שיבוש של שמה הרומי). שרידים מהתקופה בדמות עמודים וכותרות ניכרים בשטח. בתקופתה הרומית, הובילו מהעיר שכם מדרגות שהגיעו עד לפסגת הר גריזים - מקום משכנו של מקדש זאוס, בו ביקרנו קודם. בדרכנו אנו מבחינים גם בחומות האדירות של שכם הקדומה, מהתקופה הכנענית.

כנסיית באר יעקב בשכם
בתחנה הבאה אליה הגענו שוכנת כנסיה יוונית אורתודוכסית - כנסיית באר יעקב שנבנתה בסוף המאה ה- 19. הכנסייה בנויה במקום שבו לפי המקורות הנוצריים נמצאת באר שאת מימיה קידש ישו. בעת ביקורנו היה המבנה בעיצומן של עבודות שיפוצים. בין פיגומי הבניה זיהינו מזבח, כלי קטורת, כותרות עמודים ופסיפסים פיגורטיבים שונים וכן את המדרגות המובילות לחדר תת קרקעי שבו נמצאת הבאר.

סבסטיה - שומרון העתיקה
לאחר סיור חטוף בין מבני מתחם הכנסיה חצינו את שכם לאורכה ויצאנו מתחום העיר בדרכנו לסבסטיה - הלא היא שומרון העתיקה. בתקופת המקרא העיר שומרון היתה בירת ממלכת ישראל בעוד ירושלים היתה בירת ממלכת יהודה. העיר עברה תמורות נוספות בתקופה הההלניסטית, הרומית ולאחר מכן בתקופה הביזנטית. בעדויות לתקופות השונות ניתן להבחין באתר הארכיאולוגי התוחם כיום את שרידי העיר העתיקה.

שרידי החומה מתקופת המקרא תוחמים בתוכם תיאטרון רומי, מגדל שמירה מהתקופה ההלניסטית וכן את מקדש אוגוסטוס הרומי שנבנה ע"י הורדוס. מבנה ביזנטי בולט הוא קתדרלת סנט ג'ון (יוחנן המטביל).

את הסיור בעיר חתמנו בסעודה ערבה לחיך במסעדה הממוקמת בכניסה לאתר. תשאלו אפילו את יושב-ראש הרשות הפלסטינית שהשקיף עלינו מתוך תמונה שהיתה תלויה ממש מעלינו והוא לא יהסס לומר שהשארנו צלחות נקיות למדי.